ע"א 3353/04

תקציר

המשיב לא עמד במספר הליכים מכריעים בערעור ובערעור שכנגד, אשר יכלו להוות עילה לדחיית טענותיהם. ראשית, המשיב הגיש את עיקרי טענותיו ערב הדיון, מבלי לבקש ארכה או לנמק את השיהוי, בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי. שנית, המשיב לא הגיש תיק מוצגים, ואף לא ערער על החלטת בית משפט קמא נגד הבריכה, שהגבילה את יכולתם לתבוע מהם פיצויים. בנוסף, המשיב לא מסר את כל המידע הרפואי הדרוש, תוך הסתרת פציעה קודמת משירותו הצבאי, דבר שהשפיע על הבנת בית המשפט לגבי נכותם הנוכחית. טענת המערער כי נזקי המשיב נבעו מתאונה קודמת או משירותם הצבאי הייתה משכנעת יותר. בית המשפט הסכים כי הפסדי המשיב, לרבות הפסדי שכר, פגיעה בכושר השתכרות וצורך בסיוע, יוחסו בעיקר לתאונה הראשונה. עם זאת, בית המשפט פסק למשיב פיצוי בגין נזק לא ממוני שנבע מהתאונה השנייה, והגדיל במעט את הסכום שהורה עליו בית משפט קמא. באשר לניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, קיבל בית המשפט את חישוב המשיב והפחית את סכום הפיצוי ב-98,163 ₪ במקום ניכוי של 23,806 ₪ על ידי בית משפט קמא. סיכומו של דבר, הערעור התקבל ודחה את תביעת המשיב כנגד המערערת, ואילו הערעור שכנגד נדחה למעט הפיצוי המוגדל בגין נזק לא ממוני. המשיב חויב לכסות את הוצאות המערער ושכר טרחת עורך דין.