ת"ד 8791-12-19

תקציר

השופט במקרה זה קבע כי הנאשם היה אחראי לתאונת דרכים שהתרחשה בין רכבו לבין נהג אחר. האירוע התרחש כאשר הנאשם נסע לאחור עם רכבו מחניון לכביש עירוני. השופט קבע כי ההתנגשות בין שני כלי הרכב התרחשה בנתיב הימני של הכביש, בו נסע רכבו של הקורבן, ודחה את טענת הנאשם כי התאונה אירעה על המדרכה. השופט שקל את עדויות הקורבן והבוחן ומצא אותן אמינות. הם העידו כי רשלנותו של הנאשם גרמה לתאונה משום שלא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים בעת נסיעה לאחור, לא עצר על שפת המדרכה ולא נכנע לרכבו של הקורבן, שהיה בעל זכות קדימה. השופט אף הצביע על מספר סתירות בעדותו של הנאשם ובין עדותו לעדותו של עד הגנה. למרות כמה מחדלי חקירה, השופט הגיע למסקנה כי יש די ראיות להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. עם זאת, השופט זיכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום – נהיגה ללא זהירות ראויה – והרשיע אותו במקום זאת בנהיגה בקלות ראש, אי ציות לתמרור, נסיעה לאחור באופן מסוכן וגרימת תאונת דרכים עם נזק ממשי. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 15.9.2022.