ת"א 2060/07

תקציר

פסק הדין סובב סביב שתי בקשות הנוגעות להשקעה כספית שהשתבשה. הבקשה הראשונה, שהוגשה על ידי הנתבעים (7-5), מבקשת לבטל היתר המצאה מחוץ לתחום שניתן, ואילו הבקשה השנייה, שהוגשה על ידי התובעים, מבקשת לבסס את חוקיות המצאתם של כתב התביעה לנתבעים באמצעות נציג מוסמך בישראל. התובעים, כ-200 איש, השקיעו בקרן השקעות שבסיסה באיי קיימן, שלטענתם הפסידו את השקעותיהם בשל רשלנות הנתבעים. הנתבעות הן חברות זרות שבסיסן באיי קיימן, גרנזי ולונדון, השייכות לקבוצת הבנקאות קרדיט סוויס. פסק הדין דוחה את בקשת הנתבעים לביטול היתר ההמצאה, וקובע כי בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים למשפט. ההחלטה מבוססת על מספר טעמים: קיומה של עילת המצאה לפי תקנה 500(7) בשל הנזק שנגרם לתובעים בישראל; מעמדם של הנתבעים כצדדים הכרחיים בתביעה נגד נתבע ישראלי; היעדר סעיף שיפוט ייחודי במסמכי הקרן; ואי הנוחות שבשליחת 196 תובעים ישראלים לפורום זר. באשר לבקשת התובעים להמצאה באמצעות מנהל עסק מורשה, מצא בית המשפט כי לחברה הישראלית המשמשת כנציגה המוסמכת אין קשר אינטנסיבי עם נתבעים 5 ו-6, כנדרש בחוק. עם זאת, נאשם 7 הוא חריג שכן אחד הדירקטורים בחברה הישראלית מכהן גם כדירקטור של נאשם זה. בפסק הדין אין צו להוצאות, וההחלטה תועבר לצדדים על ידי המזכירות.