ער"מ 23353-09-19

תקציר

הערעור מערער על צו עיקול זמני שהוטל על נכסי המערערים לטובת המשיב. המשיבה מפעילה את מטמנת הפסולת "ברקת" במסגרת הסכם זיכיון ומסרה את הפעילות בקבלנות משנה לצד שלישי, גלובל. המערערים ערבו להתחייבויותיה של גלובל על פי חוזה המשנה. המשיב תבע את המערערים לתשלום דמי שימוש בגין המטמנה, אשר לטענת המשיב שילם בשם גלובל. המשיב ביקש והשיג עיקול זמני של נכסי המערערים. המערערים ערערו על ההחלטה וטענו כי טענת המשיב נעדרת שחר, מאזן הנוחות נוטה לטובתם, וכי בקשת העיקול הוגשה באיחור והייתה צריכה להידון בפני בורר. בית המשפט מצא כי המשיבה הציגה ראיות מספיקות לכך שהיא אכן שילמה את דמי השימוש שגלובל לא עמדה בהם. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המשיב הוכיח די הצורך את חוסר יכולתם של המערערים לפרוע את החוב, ובכך ביסס את יסוד הנטל הנדרש. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים בדבר עיתויו וסמכותו של צו העיקול. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי המשיב עמד בתנאים להטלת צו העיקול הזמני ודחה את הערעור מבלי לחייב את המערערים בהוצאות הערעור.