מ"ת 22130-08-11

תקציר

השופט פותח בהתוויית עמדת בית המשפט העליון בנוגע לעיכוב דיונים, תוך הדגשה כי השופט אינו מעריך את מהימנותן או משמעותן של הראיות המוצגות. במקום זאת, תפקידם לבחון האם קיים סיכוי סביר שהראיות הקיימות יוכלו לבסס את אשמתו של הנאשם במהלך המשפט עצמו. הראיות המוגשות על ידי התביעה נבחנות בהנחה של מהימנותן המלאה, אך ורק לצורך כשירות וקבילות. לאחר מכן מתייחס השופט לטענות ההגנה ומודה כי אמנם קיימות סתירות ומכשולים מסוימים בנרטיב התביעה, אך הם אינם מהותיים דיים כדי להתעלם מהעדות. הסתירות, לדברי השופטת, אינן מצדיקות את שחרורו של המשיב בשלב זה, שכן הן אינן חותרות מטבען תחת החשבון כולו. כמו כן, השופט דן במהות העבירה, תוך הכרה בכך שעבירות הקשורות לנשק מהוות עבירה סטטוטורית הניתנת למעצר בשל המסוכנות שהן מהוות לציבור. עם זאת, השופט מכיר בכך שגם במקרים כאלה, מעצר צריך להיות מוצא אחרון ושוקל אפשרות של חלופה. נוכח הסבירות הסבירה להרשעה, השופט מורה על תסקיר מבחן למשיב וקובע דיון המשך. השופט מדגיש את הצורך לבחון היתכנות של חלופת מעצר, בהתחשב בעוצמת הראיות, ברקע של המשיב ובהיעדר עבר פלילי. ההחלטה, שהתקבלה בנוכחות המעורבים, קובעת את הדיון הבא ל-26 בספטמבר 2011.