ע"פ 330/84

תקציר

בית המשפט העליון דחה את הערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את המערער, שעשוע, בשני אישומים הקשורים לעבירות סמים. שעשוע טען כי נמנע ממנו עד הגנה, לאלו, בשל כוונת התביעה להשתמש בו כעד במשפט אחר. בית המשפט קבע, כי אמנם שגה בית משפט קמא בכך שלא אפשר לשעשוע לזמן את לאלו כעד, אך הראיות הראו כי לעדותו של לאלו לא תהיה כל השפעה על התיק. לפיכך, לא נגרם עיוות דין. בערעור המדינה החמיר בית המשפט את עונשו של שעשוע בגין עבירות הסמים משנתיים וחצי לארבע שנות מאסר בפועל, בתוספת שנתיים מאסר על תנאי, בשל חומרת העבירות. השופט בך קבע כי הלכת קינסי, האוסרת על זימון נאשם כעד תביעה במשפטו של נאשם אחר, אינה צריכה לחול על עדי הגנה. השופטת שטרסברג-כהן והשופטת ברק הציעו להשאיר את שאלת תחולתו של פסק דין קינסי לדיון בעדי הגנה.