ת"א 2663/98

תקציר

השופט במקרה זה מצא כי התובעים היו מודעים בעת חתימתם על הסכם מכר לדירת גג כי הזכויות בנכס שנויות במחלוקת. התובעים ידעו כי זכויותיו של המוכר בגג האחורי, שהיווה חלק מהמכירה, נתונות להליכים משפטיים מתמשכים, שתוצאותיהם הסופיות אינן ברורות. למרות ידיעה זו, בחרו התובעים להמשיך במכירה. השופט ציין כי התובעים, שהיו מיוצגים על ידי עורך דין, בחנו את הנכס ואת מעמדו המשפטי ומצאו אותו משביע רצון. עוד נכתב בחוזה כי הרוכשים ראו ובדקו את הנכס והיו שבעי רצון ממצבו. יתר על כן, החוזה קבע שווי נפרד לשטח הגג האחורי, שהשופט פירש כהודאה של הרוכשים בסיכון ששטח זה לא ייכלל במכירה אם ייקבע שהוא רכוש משותף. השופט הגיע למסקנה כי הרוכשים נטלו סיכון מודע ולכן אינם יכולים לטעון להפרת חוזה כאשר המוכר לא יכול היה להעביר זכויות בגג האחורי בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שאכן קבעה אותו כרכוש משותף. מאחר שלא הייתה הפרת חוזה, התובעים לא היו רשאים לבטל את ההסכם או לתבוע פיצויים. עם זאת, הם היו זכאים להחזר הסכום ששילמו עבור הגג האחורי, שהשופט קבע כי הוא 123,725 שקל בתוספת ריבית והצמדה ממועד ההסכם. כמו כן נפסקו לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.