ע"א 226/08

תקציר

הערר מתייחס להחלטת ועדת ערר לפי חוק הנכות שלא לקבל ערר של חייל מתנדב שנפגע במהלך שירותו, על אי מתן מענה של קצין התגמולים לתביעתו להכרה כנכה משוחרר בתוך הזמן הקבוע בחוק. המערער טען כי היה על הוועדה לקבל את ערעורו ולהורות לממונה על התגמולים לתת החלטה. המשיב טען כי יש לדחות את הערר מאחר שהוועדה נעדרת סמכות, שכן לא ניתנה החלטה על ידי הממונה על התגמולים, והערר הוגש בטרם עת. לחילופין, טען המשיב כי הערעור הוגש שלא בזמן. בית המשפט הסכים עם המשיב כי הוועדה נעדרת סמכות לדון בערר, שכן לא הייתה החלטה של הממונה על התגמולים, ולכן דחה את הערעור. השופטים הסבירו כי הסמכות להורות לממונה על התגמולים לתת החלטה נתונה אך ורק לבג"ץ. יתר על כן, הדגישו השופטים כי היה על המערער לפנות לשר הביטחון, כאמור בחוק לתיקון סדרי דין מינהליים, ולא לוועדה. עוד ציינו השופטים כי תביעת המערערת אושרה, אם כי באיחור, ועל כן כל ערעור על אי הכרעתו של פקיד התגמולים נדחה. סגנית הנשיא גינת הציעה כי בהיעדר החלטה של הממונה על התגמולים בתוך פרק הזמן שנקבע, יש לראות בכך החלטה שלא לדון בתביעה באופן מהותי, שניתן לערער עליה – אולם מאחר שהערעור הוגש שלא בזמן, והתביעה כבר הוכרעה, היא נמנעה מלהעניק סעד כלשהו.