ע"א 2549/05

תקציר

שני ערעורים אלה נובעים משתי החלטות שניתנו בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בנוגע לתביעות שיפוי שהגישה מדינת ישראל לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) נגד שתי חברות ביטוח. ההחלטה הראשונה, שניתנה על ידי השופט ד' קוברסקי ביום 9.6.2005, דחתה את עתירת חברות הביטוח לדחות את התביעה בנימוק של התיישנות. ההחלטה השנייה, שהתקבלה על ידי השופט חג. גם יחיא דחה ב-1 באוגוסט 2005 את בקשת חברות הביטוח לדחות את התביעה בשל התיישנות. בשני המקרים מדובר בתאונות דרכים שאירעו בשנים 1996 ו-1997, שבהן נפגעו או מתו הנפגעים. חברות הביטוח טענו כי התביעות, שהוגשו למעלה משבע שנים לאחר התאונות, התיישנו. שופטי בית משפט השלום קבעו כי התביעות הן עילות תביעה עצמאיות ואינן בטלות, ולכן תקופת ההתיישנות בת שבע השנים החלה ממועד כל תשלום בפועל ששילמה המדינה לנפגעים או לשאירים שלהם, כלומר התביעות אינן חסומות על פי חוק. חברות הביטוח ערערו על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, שאיחד את שני התיקים. בית המשפט, לאחר שמיעת הטענות, מסכים עם סיווגה של זכות המדינה לתבוע שיפוי כזכות עצמאית לשיפוי, ולפיכך דוחה את שני הערעורים. כן מורה בית המשפט לחברות הביטוח לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, ביחד ולחוד.