ע"א 9183/99

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים התקבל, וביטל את ההחלטה שהטילה על המערערת אחריות אישית לחובותיה של "החופר (ישראל) בע"מ". החברה, בניהולה של המערערת, הנפיקה שיקים נדחים שהוחזרו שלא נפרעו עקב חדלות פירעון. בתביעה המקורית נטען כי המערער ושותפיו הנתבעים, בכך שלא גילו את מצבה הכלכלי הרעוע של החברה, הטעו את המשיבים בהסכמים חוזיים עם הבטחות לפירעון. בית המשפט המחוזי מצא את המערער רשלן, וקבע כי היה עליו להיות מודע לקריסה הכלכלית הצפויה על סמך נתונים היסטוריים וסימני אזהרה, ובכך להטיל עליו אחריות חלקית בגין מרמה, רשלנות, הפרת חובה חקוקה וחוסר תום לב. עם זאת, ערכאת הערעור, בראשות המשנה לנשיאה א' מצא, לא מצאה עילה מספקת להטיל אחריות אישית על המערער. בית המשפט קבע כי הממצאים העובדתיים אינם תומכים באופן חד משמעי בטענות בדבר מרמה או חוסר תום לב, והדגיש כי אחריות אישית דורשת ראיות ברורות למודעותו או כוונתו של המנהל להונות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי המערערת סירבה במפורש לערובות אישיות במשא ומתן על חוזה, דבר המצביע על כך שלא הייתה נטילת אחריות אישית. בית המשפט ערער גם על תחולתה הרחבה של הפרה סטטוטורית המבוססת על הנפקת שיקים ללא כיסוי, ומצא כי אין מקום להטיל אחריות נזיקית על בסיס זה. אשר על כן, התקבל הערעור, תוך ביטול חבות המערער ופסיקת הוצאות לטובתו, תוך ציון כי הגזבר המעורב בתיק לא ערער על חיובו. ההחלטה נתמכה פה אחד על ידי השופטים.