ערר 7147-17-49

תקציר

הוועדה המחוזית לעררים לתכנון ובנייה דחתה ערר על החלטת ועדה מקומית לדחות תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. התביעה הוגשה על ידי בעלי הקרקע שטענו כי ערך הנכס שלהם ירד עקב אישור תכנית (רח/2000/16) ב-7 בינואר 2014. הוועדה מצאה כי פרשנותם של המערערים להשפעת התכנית על אדמותיהם הייתה שגויה. זאת ועוד, הזכויות המוקנות בתכנית מתאר 38, אשר המערערים סברו כי התכנית פגעה בהן, אינן מוחלטות אלא מותנות ונתונות לשיקול דעתה הרחב של הוועדה המקומית. מאחר שזכויות אלה לא הוקנו והתכנית לא שינתה באופן משמעותי את המצב הקיים, לא ניתן היה לראות בה פגיעה בת פיצוי לפי סעיף 197. עוד הדגישה הוועדה כי הליך התכנון במקרקעי העוררים לא הסתיים עם אישור תמ"א 38, ושיקול דעתה של הוועדה המקומית במתן היתרים לחיזוק וזכויות בנייה נוספות על פי התכנית נותר בעינו. בנוסף, הוועדה הפנתה לפסיקה שהתוותה את הדרישות להכרה בפגיעה בפוטנציאל התכנוני, והדגישה כי ציפיות המערערים לא היו סבירות דיין כדי להצדיק פיצוי. לבסוף הורתה הוועדה למערערים לשלם את הוצאות המשיב, וקבעה את הסכום על 20,000 ₪.