רע"א 8857/23

תקציר

במקרה דנן, בחן השופט א' שטיין בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בעניין תביעות ארנונה ואגרת שילוט שהגיש המבקש נגד המשיב, בסך של כ-830,000 ₪. בתחילה פסק בית משפט השלום בפתח תקווה לטובת מחיקת טענות הגנה מסוימות הנוגעות לחיובי ארנונה בשל היעדר סמכות, שכן סוגיות אלו כבר נדונו בהליך ההשגה לפי חוק הרשויות המקומיות. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעורו של המשיב, במיוחד בנוגע לטענת הפליה שלא זכתה להתייחסות מספקת. השופט שטיין ניתח האם ניתן להעלות בבית המשפט טענות הגנה בדבר חובות ארנונה, הנחשבים בלתי חוקיים בשל גורמים חיצוניים שאינם בתחום סמכותה של ועדת הערר, גם לאחר הכרעה סופית בחוב. השאלה המשפטית התמקדה ביכולת לערער על חובות מס שחולטו, בטענות כמו אפליה, הנופלות תחת סעיף 3(ב) לחוק העררים. שטיין הגיע למסקנה כי טענות אלה תקפות בהליכים משפטיים ואין להגבילן בהליכי התנגדות קודמים, ותמך בכך שטענת ההפליה תידון לגופה בבית משפט השלום. בכך אושר ביטול פסק הדין הקודם של בית משפט השלום בעניין מחיקת טענת הקיפוח, והתיק הועבר לבדיקה נוספת ללא צו להוצאות.