ע"פ 20422-01-11

תקציר

בפסק דין זה בוחן בית המשפט את עניינו של קבלן המואשם בהיותו "מעסיק בפועל" של עובדים זרים שהועסקו כביכול על ידי קבלן כוח אדם, מר שמס אלבדרין. בתחילה, פסיקה קודמת יצרה חזקה כי עובדים הנמצאים באתר מועסקים ישירות על ידי בעל האתר אלא אם כן הופרך. אולם, מקרה זה היה שונה, שכן כתב האישום לא טען להעסקה ישירה של המערערת אלא להעסקה לכאורה באמצעות קבלן כוח אדם. בית הדין בחן את דבריו של מר חדאד, שהצביעו על תמונה מעורבת הן של יחסי כוח אדם והן של יחסי קבלני משנה, אך לא תמכו באופן חד משמעי בהאשמת המערערת כי היא "המעסיקה בפועל". המדינה הציעה לייחס עבירה של העסקה ישירה בשל סעיפים 184 ו-186 לחוק סדר הדין הפלילי, אך טענה זו נדחתה מאחר שלא ניתנה למערער הזדמנות סבירה להכין הגנה לאישום שונה מזה שבכתב האישום. זאת ועוד, הרשעתו של המערער באי עמידה במפקחים בוטלה בשל בעיות פרוצדורליות. בסופו של דבר, הערעור התקבל, והרשעותיו של המערער לפי סעיפים 4, 2(א) ו-6(ה) לחוק עובדים זרים בוטלו, וכתוצאה מכך זוכה מחמת ספק סביר.