עס"ק 1008/00

תקציר

במקרה היסטורי הנוגע לזכויות עובדים, פסק בית הדין הארצי לעבודה נגד חברת הסעות פרטית בגין פיטורים שלא כדין של 33 נהגים שהשתתפו בשביתה שמטרתה להתאגד. פסק הדין אישר את זכותם החוקתית של העובדים להתאגד, והדגיש כי זכויות אלה הן חלק בלתי נפרד מעקרונות השוויון וחופש ההתאגדות במשפט העבודה. למרות טענת החברה בדבר נחיצות כלכלית והשימוש לכאורה באלימות במהלך השביתה, בית הדין לא מצא בסיס לגיטימי לפיטורים וייחס אותם לניסיון החברה לפגוע בפעילות האיגוד. בית הדין הדגיש כי פיטורים בגין השתתפות בשביתה מפרים הן חוקי עבודה לאומיים והן בינלאומיים, כולל אמנות ארגון העבודה הבינלאומי וההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, המגנות על עובדים מפני אפליה עקב חברות או פעילויות באיגוד. ההחלטה הדגישה את החשיבות של החזרת העובדים המפוטרים כדי להבטיח הגנה יעילה על זכויות האיגודים ולמנוע פרקטיקות מעסיק שנועדו לדכא התאגדות עובדים. כמו כן, צוין כי נדרשו צעדי ענישה כדי להרתיע מעסיקים מלהפוך את דיכוי האיגודים לכדאיים כלכלית. עוד קבע בית הדין כי להסתדרות, כארגון יציג העובדים, יש זכות לנהל משא ומתן על הסכם קיבוצי. היא הבהירה כי מעמד הנציג נקבע לפי המועד שבו הודיעה העמותה למעסיק כי שליש מהעובדים חברים בה. בית הדין דחה את טענות המעסיק כי שינויים בחברות הצדיקו התעלמות מהאיגוד, תוך שהוא מביא ראיות להשפעה בלתי הוגנת של המעסיק לביטול החברות באיגוד. בסופו של דבר, בית המשפט הורה לחברה להחזיר את הנהגים ולהימנע מהתערבות בפעילות האיגוד, תוך חזרה על זכותם הקולקטיבית של העובדים להתארגן בחופשיות ולפתוח בשביתות ללא חשש מנקמה.