בש"פ 9022/16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור במקרה זה. הבקשה, המהווה "גלגול שלישי" של הבקשה, אינה מציגה נסיבות חריגות המצדיקות מתן רשות ערעור על פי הסטנדרט הצר שהותוותה בפרשת חניון חיפה. ההחלטות בעניין תפיסת חפצים במקרה זה מתיישבות עם ההלכה המקובלת, קרי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי, המסמיך את המשטרה לתפוס חפצים הקשורים לעבירות פליליות. במקרה זה, בית המשפט מצא חשד סביר המצדיק את הארכת התפיסה של רכושו של המבקש עד ליום 12.12.2016, תוך שהוא דואג לכך שחפצים שאינם קשורים לעבירות יוחזרו למבקש. בית המשפט גם לא מצא טעם בטענות המבקש בדבר פגמים פרוצדורליים, שכן כל פגם אפשרי בצו אינו הופך אותו לבטל, ואופיין במעמד צד אחד של החלטות ההארכה היה ראוי בהתחשב בנסיבות. זאת ועוד, טענותיו של המבקש בדבר מתן הצו והעיכוב בהודעה על החלטות ההארכה חסרות הצדקה. בית המשפט מדגיש כי פסק דין זה חל באופן ספציפי על החלטות מיום 5.10.2016 ומיום 15.11.2016, ומבהיר כי המשך החזקת החפצים לאחר 12.12.2016 אינו זוכה להתייחסות בפסק דין זה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.