ת"א 2956-08-08

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית הנוגעת לתביעה לתשלום פיצויים בעקבות הפקעת מקרקעין. התובעים, שהם מספר אנשים וגופים, היו הבעלים של מספר חלקות קרקע בפתח תקווה שהופקעו על ידי העירייה לצרכי ציבור מבלי לפעול בהתאם להליכים המשפטיים או ליידע את התובעים. ההפקעה התרחשה לפני עשרות שנים, ועל כך נודע לתובעים רק לאחרונה, כאשר העירייה פרסמה בשנת 2007 הודעה למסד את ההפקעה הבלתי פורמלית הקודמת. התובעים טענו כי זכויותיהם בקרקע הופקעו, כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות מההודעה האחרונה, וכי על העירייה לפצות אותם במלוא שווי הקרקע המופקעת ולשאת בהוצאותיהם המשפטיות. מנגד, טענה העירייה כי התביעה הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות, כי זכויות התובעים במקרקעין לא הופקעו, וכי שיעור ההפקעה אינו מזכה את התובעים בפיצוי כלשהו. בנוסף, ביקשו התובעים סעד הצהרתי בעניין חבות בארנונה. בית המשפט פסק לטובת התובעים. נמצא כי מקרקעי התובעים אכן הופקעו על ידי העירייה בהליך "הפקעה מכללא" שהתרחש לפני עשרות שנים. לפיכך, התביעה לא נדחתה על פי חוק, שכן ההודעה האחרונה שניתנה בשנת 2007 הייתה הפעם הראשונה שהתובעים יכלו לדעת על ההפקעה. השופטת מתחה ביקורת על העירייה על חוסר שקידתה בטיפול בהליך ההפקעה ואי יידוע התובעים, וקבעה כי התובעים זכאים לפיצוי על מלוא שווי אדמתם המופקעת. יתר על כן, השופטת הסכימה עם התובעים כי העירייה, ולא התובעים, צריכה להיות חייבת בארנונה על הקרקע המופקעת. לבסוף חויבה העירייה לכסות את הוצאות המשפט של התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין.