ת"א 1079/93

תקציר

פסק הדין הנדון שולל את טענתה של המשיבה IBEP לזכויות במוצר TBP, שפותח במכון ויצמן. התביעה, שנדונה בבית משפט בארה"ב, נדחתה על בסיס הקביעה כי הפרופסורים במכון ויצמן שהיו מעורבים בפיתוח TBP היו עובדי המכון, ולא של Inter-Knowledge, כפי שנטען על ידי IBEP. לפיכך, טענתה של IBEP כי רכשה זכויות ב-TBP באמצעות הסכם עם Inter-Knowledge נכשלת. פסק הדין של בית המשפט בארה"ב, שהתקבל בהליך של פסק דין מקוצר, הוא סופי ולא ניתן לערער עליו על בסיס טעות עובדתית או משפטית. בעוד המשיבים טוענים כי ההליך מנע מהם הזדמנות לחקור עדים בחקירה נגדית, פסק הדין עצמו קובע כי גם אם טענותיה העובדתיות של IBEP היו נכונות, אין בהן כדי להקים עילת תביעה נגד הידיעה. לפיכך, היעדר החקירה הנגדית לא השפיע על התוצאה. המבקשים ביקשו לדחות חלקית את תביעת IBEP בבתי המשפט בישראל, תוך הפניה לסעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ. הסעיף מאפשר לבית משפט ישראלי להכיר בפסק חוץ אם הוא נחשב חוקי וצודק לעשות כן. בית המשפט הסכים עם המבקשים והכיר בפסק הדין האמריקאי, וציין כי לא יהיה זה צודק להתעלם מהחלטת בית המשפט האמריקאי. פסק הדין מתייחס גם לסוגיית הזהות המפלגתית, ומגיע למסקנה כי בעלי הדין במקרה האמריקאי ובתיק הנוכחי אינם חייבים להיות זהים. עם זאת, ההבחנה בין זכויות חוזיות לזכויות קנייניות במקרה הנוכחי משמעה כי לא ניתן להחיל את פסק הדין האמריקאי על דחיית התביעה כולה. מאחר שתביעת המשיב כוללת הפרות הסכם עם אינטר-ידע, ומבקשת פיצוי בגין הפרות אלה, עדיין יש לדון בהיבט הזכויות החוזיות בתיק. לסיכום, פסק הדין מכיר בפסק הדין האמריקאי כחוקי וצודק בכל הנוגע לדחיית תביעתה של IBEP לזכויות קנייניות ב-TBP, אך אינו מרחיב הכרה זו גם לזכויות חוזיות. התיק יתנהל בבית המשפט הישראלי כדי לקבוע זכויות חוזיות אלה וכל פיצוי נלווה.