ת"א 57401-01-13

תקציר

השופט דחה את הבקשה שבפניהם, בנימוקים שונים. ראשית, הבקשה משנת 2003 אינה מהווה שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה, מה גם שהמבקשים, או באי כוחם, כבר היו מודעים, או היו צריכים להיות מודעים, לטענות המובאות בה. שנית, גם אם היה חל שינוי נסיבות, ההחלטה הייתה עומדת בעינה, שכן היא מבוססת על שלל נימוקים, שרק אחד מהם היה היעדר אישור בית המשפט להסכם הפשרה משנת 1996. הנימוק העיקרי לדחייה, כאמור, הוא שבית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו, ולכן אינו יכול לשמוע את טענות המבקשים המערערות על ההחלטה. בנוסף, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אף היא, שכן המבקשים לא עמדו בקריטריונים לסעד זמני בתקופת הערר. זכותם של המבקשים בחנות מוכרת אך כפופה לשעבוד לטובת אורן, והעיכוב ביכולתו של אורן לאכוף את זכויותיהם, יחד עם העובדה שהנכס המדובר הוא נכס עסקי, משמעותו שמאזן הנוחות נוטה לטובת אורן. כן נדרשים המבקשים לשאת בהוצאות הבקשה עבור כונס הנכסים והמשיבים 3 ו-4, בסך כולל של 4,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 25.2.2013 והמזכירות תודיע להם בטלפון ובדואר.