בע"מ 5511/22

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בעקרונות המסדירים ערעורים בהקשרים אזרחיים ודיני משפחה, תוך שימת דגש מיוחד על היקף ומגבלות הביקורת על ערעורים, במיוחד בערעורים על "גלגול שלישי". **עקרונות משפטיים וחדשנות:** - **האופי יוצא הדופן של ערעורים על "גלגול שלישי"**: בית המשפט חזר ואישר כי רשות ערעור במקרים של "גלגול שלישי" היא סעד יוצא דופן, הזמין רק בנסיבות חריגות. מקרים כאלה כרוכים בדרך כלל בשאלה משפטית משמעותית החורגת מנסיבות אישיות או בצורך למנוע עיוות דין. התקדים מדגיש את השמרנות של סמכות הערעור, ומונע ריבוי של ערעורים שאינם מעלים סוגיות משפטיות חדשות או מהותיות. - **אופי שיקול הדעת של מיסוי אגרות**: בית המשפט הכיר בשיקול הדעת הטבוע של בתי משפט פרוצדורליים בקביעת התגמול ההולם לנושאי משרה, כולל מנהלי עיזבונות. החידוש המשפטי כאן מדגיש את העיקרון לפיו התערבות ערעור בקביעת שכר טרחה מוגבלת למצבים חריגים. זה מחזק את גבולות הביקורת השיפוטית, תוך כיבוד הסמכות העיקרית של בתי משפט נמוכים יותר בנוגע להחלטות עלות פרוצדורלית. - **תחולת תקנות ונורמות פרוצדורליות**: בית המשפט השתמש בתקנות המסדירות את סדרי הדין האזרחיים והמשפחתיים (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, ותקנה 44 לתקנות בתי המשפט לענייני משפחה, התש"ף-2020) כדי להצדיק את דחיית הערעור על הסף ללא צורך בתשובה עניינית. הדבר מדגיש חידוש פרוצדורלי לפיו בית המשפט מזרז תיקים חסרי נסיבות חריגות, תוך התאמת משאבים שיפוטיים למקרים בעלי חשיבות משפטית אמיתית. - **חדשנות משפטית בקריטריונים המחמירים של בית המשפט**: ההחלטה משרטטת רף ברור למתן רשות ערעור במקרים מורכבים, ומדגישה כי רק מי שמעלה *שאלות משפטיות מהותיות* או כאשר *הצדק היה מופלה* זכאי. הדבר מדגיש מגמה רחבה יותר במשפט הישראלי לשמירה על משאבי השיפוט ושמירה על יושרה של ביקורת הערעור, תוך הדגשת החשיבות של קריטריונים לריסון ערעורים חסרי דעת או פולשניים מדי. **תקציר:** פסיקת בית המשפט מדגימה גישה ממושמעת לביקורת ערעורים, ומחזקת את העיקרון שבתי המשפט לערעורים נוקטים איפוק בערעורים בסיבוב שני או שלישי, במיוחד בכל הנוגע לקביעת שכר טרחה בדיני משפחה. הוא מאשר מחדש את שיקול הדעת של בתי המשפט הפרוצדורליים בקביעת שכר טרחה תוך קביעת רף גבוה להתערבות ערעור. הנורמות הפרוצדורליות והקריטריונים שננקטו מייצגים התפתחות במשפט הישראלי שמטרתה לשמור על היעילות השיפוטית ולהבטיח שרק שאלות משפטיות מהותיות ובעלות משמעות אוניברסלית יצדיקו ביקורת ערעור.