ת"א 1559/99

תקציר

התובע, אריה לופו, תבע את הנתבעים, רו"ח גרינברג ועו"ד ביטון, בגין הפסדי השקעה שנגרמו לו לאחר ששודל במרמה לרכוש מניות בחברה שהתכוונה להקים מלון, קזינו וקאנטרי קלאב בגמביה. לופו טען כי הנתבעים, יחד עם מר טל, הציגו בפניו מספר מצגי שווא, לרבות כי החברה היא הבעלים של הקרקע באופן בלתי הפיך, בעוד שבפועל יש לה רק זכויות הקצאה. עוד טען כי הוטעה לגבי קיומו של רישיון בנייה, מעורבותו של פקיד ממשלתי בכיר לשעבר והשקעת הנתבעים בפרויקט. לופו טען כי הסתמך על מומחיות הנתבעים וחתם על הסכם רכישת המניות מבלי להבין את תוכנו. עם זאת, בית המשפט מצא כי עדותו של לופו אינה אמינה וסותרת ראיות אחרות. נחשף כי לופו לא היה משקיע תמים אלא איש עסקים מתוחכם בעל ניסיון קודם בהשקעות נדל"ן ועבד עם טל בהזדמנויות קודמות. הראיות הראו כי לטל, שהיה מעורב גם הוא בפרויקט, היה תפקיד משמעותי בקבלת ההחלטות של לופו, ולופו סמך עליו. טל עדכן את לופו על הפרויקט ומסר לו פרטים, כולל שמדובר בעסקה רחבת היקף הכוללת חלוקת זמן של מלון וקזינו. תוכנו של הסכם המכר סתר גם את טענותיה של לופו, שכן הוא התייחס לזכויות הקצאה ולא לבעלות על הקרקע. בנוסף, פעולותיו הבאות של לופו, כגון חתימה על הסכם נוסף הקשור לפרויקט, הצביעו על מודעותו לעובדות. בית המשפט הגיע למסקנה כי לופו לא הוכיח את טענותיו בדבר מצג שווא, הונאה או משא ומתן בחוסר תום לב. לפיכך, תביעת הנזיקין שלו נדחתה, והוא חויב לשלם לכל נתבע 15,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין.