ע"א 5079/02
פסק-דין עליון
תקציר
התיק נסוב סביב המשיבה המספקת שירותי בדיקת התאמה בענף הבנייה והמערערת, אחת מלקוחותיה שנקלעה לקשיים כלכליים. המשיבה, שלה זכות שעבוד על התעודות שהיא מנפיקה, מוכרת כנושה מובטח על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שנאמן המערערת סירב להכיר בה ככזו משום שהתעודות לא היו נחוצות למערערת. בית המשפט העליון, בפסק דין שחיבר השופט אנגלרד, מקבל את הערעור והופך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט קובע כי זכות השעבוד אינה תקפה כאשר לחייב אין עניין לקבל את הנכס הנדון, וכך במקרה דנן, שכן האישורים אינם נחוצים למערער. פסק הדין מבהיר כי היבט הבטוחות של זכות השעבוד מאבד מערכו כאשר נעדר ערכו הסובייקטיבי של הנכס בעיני החייב, תוך הבחנה בין ערכו האובייקטיבי והסובייקטיבי של הנכס. בית המשפט מדגיש כי זכות השעבוד אינה אלא כלי לחץ על החייב לפרוע את חובו, וללא מימוש הוא הופך לחסר ערך. השופטת שטרסברג-כהן והשופטת פרוקצ'יה מסכימות עם ההחלטה, ומדגישות את חוסר היעילות של זכות השעבוד במקרה זה. המשיב מחויב לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין.
חקיקה מקושרת
ע"א 5079/02 דיור לעולה בע"מ נ' איזוטופ בע"מ, עליון (11.2.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.