דנ"א 3368/03

תקציר

המבקשת ביקשה להחזיר ערבות בנקאית שהופקדה להבטחת הוצאות המשיבים, בטענה כי המשיב מס' 1 חב לה חוב. החוב היה קשור להליכי הוצאה לפועל, והמבקש ביקש את החזרת הערבות עם הצגת תדפיס בדבר הפחתת סכום הקרן. המשיבים היו נושים משותפים, כאשר החיוב הופנה כלפי שניהם. המבקשת טענה כי זכותה לנכות את חיוב ההוצאות מחובו של המשיב מס' 1, לרבות חלקו של המשיב מס' 2. בית המשפט אמנם הכיר בזכותו של המבקש לפרוע את חלקו של המשיב מס' 1 בהוצאות, אך הדגיש כי יכולתו של החייב לקיים את ההתחייבות כלפי נושה אחד לפי בחירתו אינה מוחלטת. הואיל והמשיבה מס' 2 התנגדה למימוש החיוב על ידי המבקשת, קבע בית המשפט כי המבקשת יכולה לפרוע רק את חלקו של המשיב מס' 1, המהווה מחצית מחיוב ההוצאה. את יתרת הסכום היה צריך לשלם מהביטחונות שהופקדו. בנוסף, דן בית המשפט באפשרות שהמשיבים ישנו את עמדתם על בסיס הערבות שהופקדה, אך מצא כי זכות הקיזוז של המבקש אינה נשללת. כמו כן, בית המשפט הבחין בין תביעות קיזוז, והכיר בתביעות ברורות ומסוימות כתקפות לקיזוז הוצאות, בעוד שתביעות שנויות במחלוקת לא הותרו. החלטת בית המשפט אפשרה למבקש לבקש הפחתת חובו של המשיב מס' 1 למחצית מחיוב ההוצאה, ואם תאושר, המשיב מס' 1 לא יהיה זכאי לפרוע סכום זה מהערבות. בינתיים יכלה המשיבה מס' 2 לגבות מחצית מההוצאות מהערבות. בית המשפט הדגיש כי הערבות הינה ספציפית להליך הנדון ודחה את תביעתה של המשיבה מס' 2 לגביית הוצאות מערכאות אחרות. אם המבקש לא פעל בהתאם, יוכלו המשיבים להשיב את מלוא חיוב ההוצאות מהערבות. ההחלטה התקבלה ללא צו בדבר הוצאות, ולמבקש ניתן אישור חלקי להמשיך.