ע"א 361/00

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בתביעת נזיקין שהגישו שני מערערים נגד מדינת ישראל וחייל אלמוני, בגין נזקים שנגרמו למערער הראשון לפני כ-15 שנה. התובע טוען כי הם נורו ברשלנות על ידי החייל בג'נין, וכי הקליע היה פלסטיק – ששימש אך ורק את אנשי כוחות הביטחון באותה עת. בית המשפט המחוזי אמנם לא מצא ראיות מספיקות לכך שהקליע היה פלסטיק או שהיורה התרשל, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו באופן חלקי, וקיבל את הקביעה כי המדינה אחראית לפחות לחלק מהנזק הראייתי וכי עליה לשאת בהוצאות ההליך עד כה. המדינה נמצאה אחראית גם לנזקי הירי. ענייננו עתה הוא להעריך את ההוצאות שעל המדינה, כמשיבה, לשלם למערערים. הדיון נסוב סביב כמה קטגוריות של הוצאות: חלקן מוסכמות, אחרות שנויות במחלוקת. שתי הקטגוריות הראשונות נוגעות להוצאות שלא שולמו או שאין להן הוכחות מספיקות לתשלום, אך השופט פוסק לטובת המערערים וקובע כי מובן שהם היו נושאים בהוצאות אלה מבלי ששילמו אותן קודם, וכי חלק מההוצאות מובנות מאליהן, גם ללא קבלות. קטגוריה שלישית נוגעת להוצאות הנובעות מחבות המשיב, עליה הם חולקים, אך השופט מאשר כי המשיב נמצא אחראי לנזק, ומפנה את הקורא לאישור פסק הדין הקודם. הקטגוריה הרביעית נוגעת לעלויות מומחים ויועצים שלא מונו על ידי בית המשפט, אשר המשיב טוען נגדם בטענה כי אינם זכאים להחזר. השופט מצדד במערערים ומסביר כי ההוצאות בגין כל חוות דעת ניתנות להחזר, כפי שהורה בית המשפט בעבר. הקטגוריה החמישית עוסקת בהוצאות הנובעות מנזק ראייתי; השופט פוסק לטובת המערערים, ומאשר כי המשיב אחראי להוצאות אלה, כאמור בפסק הדין הקודם. הקטגוריה השישית נוגעת לשכר טרחת בא כוח המערערים, שלטענת המשיב אינו נכלל בהוצאות הניתנות להחזר; עם זאת, השופט חולק על כך, ומסביר כי הוצאות אלה משולמות, למעט אלה שנגרמו על ידי עורך הדין עצמו, וכל הוצאות חיצוניות ששילמו יש להחזיר על פי הכללים המשפטיים. לאחר מכן עובר השופט להעריך את ההוצאות הספציפיות הנתבעות. בחוות דעת מומחה מורה השופט למשיב לשלם סכומים שונים, על סמך המסמכים שסיפקו המערערים. במקרים מסוימים, השופט מפחית את הסכומים הנתבעים, מחוסר הוכחה, או משום שהעלויות גבוהות יותר מהוצאות דומות אחרות. השופט קובע גם הוצאות צילום, נסיעות, צילום, דואר וטלפון – ומעריך חלק מהן, שכן המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לעלויות המדויקות שהוצאו, אף שהן נחוצות לניהול התיק. לסיכום, השופט מחליט כי על המשיב לשלם למערערים סך של 65,029.33 ש"ח, כולל ריבית והוראות הצמדה, ממועד ההחלטה ועד התשלום בפועל, ומפנה את התיק בחזרה לבית המשפט המחוזי בירושלים להמשך טיפול. ההחלטה מיום 19.6.2005.