ע"ע 22802-04-16

תקציר

הבנק ערער על החלטת בית הדין האזורי כי הפר את חוק שוויון הזדמנויות וחוק עבודת נשים בכך שפיטר עובדת במהלך הריונה. העובדת ערערה גם היא על ההחלטה וטענה כי הפיצוי שנפסק לה אינו מספק. בית המשפט העליון קיבל את שני הערעורים בחלקם. נמצא כי הבנק לא הפר את חוק שוויון הזדמנויות, שכן ההחלטה שלא להעניק לעובדת קביעות, וכתוצאה מכך לפטר אותה, התבססה על שיקולים ענייניים ולא הושפעה מהריונה או מהורותה. עם זאת, בית הדין מצא כי הבנק הפר את חוק עבודת נשים בכך שהודיע לעובדת על פיטוריה בזמן שהייתה בחופשת לידה, מבלי לקבל את ההיתר הנדרש. הבנק טען כי עליו לקבל החלטה בדבר קביעותה או פיטוריה של העובדת במהלך הריונה, שכן תקופת הניסיון שלה הסתיימה בתוך תקופה זו. בית הדין דחה טענה זו וקבע כי הבנק יכול היה לבקש מהממונה על חוק עבודת נשים היתר להארכת תקופת הניסיון או לפיטורי העובדת. יתר על כן, טענת הבנק כי פניות כאלה לוקחות זמן אינה מצדיקה אי ציות לחוק. בית הדין פסק כי על הבנק לשלם לעובדת 20,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים, בנוסף ל-24,948 ₪ נוספים כפיצוי בגין פגמים בהליך הפיטורים. ערעורה של העובדת בדבר פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש נדחה. בסך הכל בוטלה חובת הבנק לשלם 18 אלף שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות.