ת"א 6033-03-20

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד עיריית קריית מוצקין לאחר שמעד על מפגע במדרכה הסמוכה לביתו ופצע את עצמו. בית המשפט פסק לטובת התובע והגיע למסקנה כי העירייה אכן חבה לו חובת זהירות, אותה הפרה. נסיבות התאונה נמצאו כפי שתיארה התובעת - המדרכה הייתה במצב גרוע, עם בליטה בבטון שהיוותה סיכון בלתי סביר להולכי רגל. העירייה לא נקטה אמצעים סבירים לזיהוי והסרה של מפגע זה, למרות שהייתה אחראית לשמירה על בטיחות המרחב הציבורי. העובדה שהמפגע תוקן זמן קצר לאחר שהתובע הגיש את תביעתו תומכת עוד יותר בטענתו. בית המשפט דן גם בסוגיית הבעלות, כאשר הנתבעת טענה כי המדרכה היא בבעלות פרטית. עם זאת, העירייה לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. גם אם המדרכה הייתה בבעלות פרטית, עדיין הייתה לעירייה אחריות ציבורית לדאוג לשלומם של הולכי הרגל המשתמשים במדרכה. באשר לשאלת הנזק, קבע בית המשפט כי התובע אכן נכה וזכאי לפיצויים בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, כאב וסבל וסיוע מצד שלישי. עוד נמצא כי לתובע 20% אשם בכך שלא הקדיש תשומת לב מספקת למפגע. בסיכומו של דבר, חויבה העירייה לשלם לתובע פיצויים בסך 96,000 ₪, לצד 23.4% שכר טרחת עורך דין ו-715 ₪ דמי פתיחה. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יצטברו הפרשי ריבית והצמדה. החלטה זו התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של כל הראיות שהוצגו והעקרונות המשפטיים הרלוונטיים.