ע"פ 1026/24

תקציר

הכרעת הדין מקבלת את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וגוזרת על המשיב 20 חודשי מאסר, בעוד יתר רכיבי העונש נותרים בעינם. המשיב הורשע בביצוע מעשים מגונים בנער צעיר שהעריך אותו כמורה. ערכאת הערעור קבעה, כי צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי נסיבות המקרה מצדיקות חריגה ממתחם הענישה הראוי מטעמי שיקום, חרף חומרתן הרבה של העבירות שביצע המשיב. המשיב עבר תהליך שיקומי חריג, שהביא לירידה משמעותית ברמת מסוכנותו. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי שיקום מוצלח אינו מונע בהכרח מאסר, ויש לאזן בין השיקום לבין שיקולי ענישה אחרים, כגון גמול והרתעה. במקרה זה, בית המשפט מצא כי עונש של 20 חודשי מאסר בפועל הוא ראוי, בהתחשב בחומרת העבירות ובשיקום המוצלח. כן הוחל כלל הסייג, לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את חומרת העונש אצל הנאשם. השופט יחיאל כשר, השופט יוסף אלרון והשופטת רות רונן הסכימו עם ההחלטה.