תפ"ח 821/05

תקציר

הנאשם, מוחמד עראר, הואשם בניסיון רצח, שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. הוא הואשם יחד עם שניים נוספים, ראמי חאלד (נאשם 2) וסלאם (סולי) מטר (נאשם 4), כאשר שני נאשמים נוספים הופרדו בשל מוות ועיכוב. עראר עבד כנהג הסעות וסיפק שירותי הסעות לסוחר תכשיטים עשיר, המתלונן, במשך חצי שנה לפני האירוע בספטמבר 2004. ביום האירוע הסיע עראר את המתלונן ובנו ברחבי צפון הארץ כדי לרכוש תכשיטים וזהב. בעת שנסע חזרה לחברון דרך בית שמש, רכב עקף וחסם את רכבו של עראר, ושודדים הגיחו ופתחו באש. הן המתלונן והן בנו נורו ונשדדו, וגם עראר נפצע. בכתב האישום נטען כי עראר קשר קשר עם השודדים והודיע להם על מיקומם באמצעות שיחות טלפון. עראר הכחיש את ההאשמות וטען כי היה קורבן של השודדים, ללא כל מעורבות בקנוניה. עוד ציין כי אינו מכיר את נאשמים 4 ואחמד ג'אבר, וכי קשריו עם נאשם 2, ראמי חאמד, היו עם אחיו, פאדי חאמד. נאשמים אחרים בפרשה הורשעו על סמך הודאותיהם ומסרו גרסאות שונות לאירועים. תיק התביעה נגד עראר הסתמך על ראיות נסיבתיות, לרבות עדותה של המתלוננת, רישומי הטלפון ועדויותיהם של אוסאמה סניור, אחמד ג'אבר, פאדי חאמד ואחרים. סנגורו של עראר טען כי הוא פותה למסור פרטי מיקום לשודדים, שהתחזו לקונים מעוניינים ברכב גנוב. בית המשפט הגיע למסקנה כי הראיות הנסיבתיות אינן מבססות באופן חד משמעי את אשמתו של עראר. אף שהיו חשדות, עדותה של המתלוננת הייתה סותרת ועדותו של אחמד ג'אבר לא אישרה את מעורבותו של עראר. שיחות הטלפון והכחשתו של עראר אותן בחקירתו במשטרה עוררו חשדות, אך הסברו כי לא רצה להפליל אחרים המעורבים בפעילות בלתי חוקית היה מתקבל על הדעת. טובת הספק הסביר זיכתה את הנאשם, ובית המשפט זיכה את עראר מכל אשמה בשל היעדר ראיות חותכות.