ע"א 2206/08

תקציר

הערעור התקבל חלקית. המערערת, שיכון אזרחי בע"מ, חכרה חלקת קרקע מהקרן הקיימת לישראל משנת 1951 לתקופה שהסתיימה בשנת 2000. המקרקעין מצויים בשטח שבסמכותה של המשיבה השנייה, עיריית רמת גן, שהוועדה המקומית לתכנון ובניה היא המשיבה הראשונה. בשנת 1998 הגישה המערערת בקשה להיתר בניה להקמת מבנה מסחרי על הקרקע, אך הוועדה דחתה את קבלת ההחלטה בבקשה וחייבה את המערערת להמציא מפה לצרכי רישום. דרישת הוועדה הייתה בלתי סבירה ואולי אף בלתי חוקית, אך תביעת הנזיקין של המערערת נגדה נדחית, שכן המערערת לא ערערה על החלטת הוועדה במועד, וניתן היה לצמצם את נזקיה. בית המשפט דוחה גם את טענת המערער כי הוועדה הונעה משיקולים פסולים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המערערת שמרה על זכותה הקניינית במקרקעין מעבר למועד פקיעת החכירה. לפיכך, הערעור נגד העירייה, שהקימה על הקרקע גן ציבורי ללא רשות המערערת, מתקבל בחלקו. העירייה מחויבת לשלם למערערת דמי שימוש הולמים עבור כל התקופה הרלוונטית לתביעה. התיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת לקבוע את סכום הפיצוי המדויק המגיע למערער. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים, ולא נפסקו הוצאות.