ע"א 20042-10-13

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא בעניין מחלוקת על זכות מעבר רשומה בחלקת מקרקעין. בית המשפט מצא כי המערערת, אשר טענה למחצית זכויות הבעלות על החלקה, לא הציגה צו ירושה לתמיכה בתביעתה, אך מאחר שלא נמצאו ראיות הסותרות את טענתה, הוכרה זכותה לירושה. הסוגיה המרכזית הייתה תוקפו של הסכם שנחתם בין המשיבה לבין צדדים אחרים, אשר ביטל סעיף מזכות המעבר הרשומה והקים הסכם חדש. בית המשפט קיבל את עמדת בית משפט קמא כי ההסכם היה צריך לכלול את המערערת, אך הנסיבות המיוחדות הסובבות את המקרה אינן מחייבות את ביטול ההסכם. יתר על כן, מאחר שהקטע הרלוונטי של זכות המעבר הרשומה נחסם בשל עבודות פיתוח, שיקום המצב יהיה קשה ויקר. בית המשפט שקל גם את טענת המשיבים כי לא הייתה להם גישה אחרת לחלקותיהם מלבד זכות המעבר השנויה במחלוקת, ובנה של המערערת, שהיה מודע לשינויים, לא עשה דבר כדי להגן על האינטרסים של אמו. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הערעור, תוך שהוא מציין את חוסר יכולתה של המערערת להצביע על נזק קונקרטי כלשהו ואת תרומתם של המשיבים במקרקעין לזכות מעבר חדשה המשרתת את כל החלקות הסמוכות, לרבות זו של המערערת. המערערת חויבה לשלם את הוצאות המשיבים, תוך אפשרות לתבוע פיצויים בהליכים נפרדים.