ב"ל 58587-04-21

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהוגשה על ידי תובעת המבקשת לקבל בחזרה הוצאות דמי לידה וילדים מהנתבעת, מוסד המנהל את תשלומי הביטוח הלאומי. התביעה להוצאות לידה מתייחסת לכך שהתובעת לא הביאה ראיות משכנעות לעלויות שנגרמו לה במהלך לידתה באוקראינה. השופט פסק נגד התובעת בשל חוסר יכולתה להציג ראיות תקפות ובזמן, ודחה את התביעה. התביעה לקצבת ילדים התמקדה בהיעדרותו של התובע מישראל לתקופות ממושכות, העולות על 183 ימים בשנה. בעוד התובעת טענה כי היעדרותה נבעה מנסיבות שאינן בשליטתה, לרבות לידה ומגפת הקורונה, השופטת מצאה כי הסבריה אינם אמינים. השופט הדגיש כי מטרתו של חוק הביטוח הלאומי היא לשמור על ביטחון סוציאלי לאנשים בעלי זיקה ברורה וקיימת למדינה. מאחר שהתובעת שהתה זמן ניכר בחו"ל, בעיקר באוקראינה, וסיפקה הסברים לא עקביים להיעדרויותיה, אישר השופט את החלטת הנתבעת לשלול ממנה את קצבת הילדים. בפסק הדין נקבע כי החלטת הנתבעת הייתה סבירה ודחה את התביעה, תוך הדגשה כי הקביעות התייחסו לשנת 2020 בלבד, ותביעת התובע לשנת 2021 ואילך נדונה בנפרד.