ת"א 58145-04-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חוקיות הענקת זכויות אקו"ם לקאמרי לבצע את יצירותיו המוסיקליות של גיספאן. השופט פותח בדיון בהיבטים הציבוריים והפרטיים של דיני זכויות יוצרים, ולבסוף מגיע למסקנה כי תפקידה של אקו"ם כמנהלת זכויות מועיל הן ליוצרים והן לציבור. הם מדגישים כי העברת הזכויות על ידי אקו"ם לקאמרי, לרבות יצירותיו של גיספאן, היא כדין על פי תנאיו הרחבים של הסכם ההעברה. טענתו של גיספן כי ההסכם אינו כולל מחזות זמר נדחית, שכן השופט מצדד בפרשנותה של אקו"ם. לכן, השימוש של קאמרי בשיריו של גיספן במחזמר מוגן על ידי ההסכמות הקיימות. לגבי השיר "זה אני" קבע השופט כי אכן מדובר ביצירתו של גיספן, תוך הכרה בזכויות היוצרים שלו על המילים העבריות. עם זאת, השופט מוצא את קאמרי אשם בהפרת זכותו המוסרית של גיספן - הזכות להכיר בפרי יצירתו ולהגן על כבודו ושמו - בכך שהשתמש בשם השיר כשם המחזמר ללא רשותו. זכות מוסרית זו היא אישית ואינה ניתנת להעברה, כלומר הרישיון של אקו"ם לא כיסה אותה. בעקבות זאת חויבה הקאמרי לשלם לגיספן פיצוי בסך 25 אלף שקל בגין ההפרה. בנוסף, הקאמרי אחראית לכיסוי הוצאותיה המשפטיות של גיספאן, בסך 10,000 שקל. השופטת מדגישה כי החלטה זו מתקבלת בהיעדרם של הצדדים ומצפה שפסק הדין יועבר אליהם על ידי המזכירות.