עת"מ 38793-04-13

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה שהגישה חברה נגד מרכז השלטון המקומי ושני משיבים נוספים. העתירה מערערת על החלטת המרכז להאריך את ההתקשרות עם אחד המשיבים, מבלי להוציא את החוזה למכרז כנדרש בחוק. בחוזה המקורי זכתה המשיבה מס' 3 במכרז פומבי וסיפקה שירותי הסדרת חניה ארצית באמצעות הטלפון הנייד. בית המשפט מצא כי הסכם הפשרה המאריך את החוזה מעבר לתנאיו המקוריים, אשר קיבל תוקף בפסק דין, אינו חל על העותר. לפיכך, ההחלטה שלא לפרסם מכרז חדש הייתה בלתי חוקית, שכן היא פגעה בזכותה של העותרת לשוויון הזדמנויות ולתחרות הוגנת. יתר על כן, פסק הדין לא היווה מעשה בית משפט המונע מהעותר לעמוד כנגד ההחלטה, שכן העותר לא היה צד להתדיינות שהובילה לפסק הדין. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבים כי העתירה הוגשה בשיהוי, וקבע כי העותרת עשתה כל שביכולתה כדי לקבל מידע על הארכת החוזה ולמדה על פסק הדין רק זמן קצר לפני הגשת העתירה. בעקבות זאת הורה בית המשפט למרכז השלטון המקומי ולחברה הכלכלית והכלכלית לפרסם מכרז חדש להסדרי חניה ארציים לטלפונים ניידים החל מסיום החוזה הקיים עם המשיבה 3, שנקבע ליום 24.4.2015. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.