פ"ה 41671-07-14

תקציר

הפרשה נסובה סביב שכרו של מר זוהר, לשעבר יו"ר ועדת המינויים של מועצת טורעאן, והאם אושרה על ידי משרד הפנים והאם ההחלטה לשלם לו את שכר נבחריו התקבלה כדין. בית המשפט קבע כי שכרו של מר זוהר אכן אושר על ידי משרד הפנים, וכי האישור ניתן על ידי הגורמים המוסמכים. למרות שההחלטה לשלם למר זוהר שכר נבחר חרגה מהוראות חוזר מנכ"ל, בית המשפט מצא כי משרד הפנים חרג שלא כדין מהנחיותיו הפנימיות בשל טעות, שכן נציגי המשרד לא היו מודעים לחוזר. לחילופין, קבע בית המשפט כי ייתכן שמשרד הפנים שינה את מדיניותו והחל לשלם משכורות לנבחרי הציבור לראשי הוועדות הממונים. התובעת טענה כי ההחלטה שלא לפעול להשבת תשלומי היתר למר זוהר הייתה בלתי חוקית וביקשה את התערבות בית המשפט. עם זאת, בית המשפט סירב להתערב בהחלטת משרד הפנים שלא לפעול להשבת רכוש, בהתחשב בהסתמכותו בתום לב של מר זוהר על ההחלטה בעניין שכרו ובציפיות הסבירות שנבעו ממנה. בית המשפט גם לא מצא סיבה להורות למשרד האוצר לבחון את ההסכם או לפעול להשבת הכספים שבמחלוקת, שכן התובע לא שכנע את בית המשפט כי ההסכם מנוגד לחוק. לפיכך נדחתה התביעה נגד משרד הפנים, המועצה ומשרד האוצר. מר זוהר זכה בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, כאשר לא הוצא צו להוצאות המועצה והמדינה בשל הפגמים בהתנהלותן. לכל אחד מהצדדים ניתנה האפשרות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.