ת"פ 39550-02-23

תקציר

הנאשם ביצע מספר עבירות חמורות, בהן גניבת רכב, נהיגה בחוסר זהירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נסיבות העבירות שביצע הנאשם מחמירות. הנאשם תכנן לגנוב את הרכב באמצעות כפפות ומפתח שונה, תוך הפגנת כוונה תחילה. בנוסף, נהג הנאשם ברכב הגנוב בצורה מסוכנת, תוך סיכון חייהם של נהגים אחרים והולכי רגל, תוך זלזול בצווי בית משפט ובסמכות המשטרה. התנהלות זו פוגעת באופן משמעותי בערכים חברתיים מוגנים, ומשקפת זלזול בוטה בחוק, בשלום הציבור ובפסיקות בתי המשפט. השופט הדגיש את מדיניות הענישה הרווחת בעבירות מסוג זה, והדגיש את הצורך בהחמרת הענישה כדי להילחם בגניבות רכב ובנהיגה פרועה. בהתחשב בנסיבות, השופט קבע את טווח הענישה ההולם על 18 עד 42 חודשי מאסר. בהתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, העובדה שהודה בהזדמנות הראשונה והרשעותיו הקודמות הרבות, החליטה השופטת למקם את העונש מעל אמצע הטווח שנקבע. השופט גם פסק שלא לחפוף את המאסר על תנאי עם העונש החדש, תוך הדגשת התנהגותו העבריינית הבלתי מורתעת של הנאשם. במקום זאת, שני העונשים ירוצו ברצף, ובסך הכל 36 חודשי מאסר. בנוסף, השופט הטיל עונשים נוספים, בהם שלוש שנות מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן ופסילה של 10 שנים מלנהוג, בין יתר הסנקציות. חומרת העבירות, יחד עם עברו הפלילי הבלתי פוסק של הנאשם, הצדיקו עונשים אלה, והיוו גורם מרתיע לעבירות דומות.