עת"מ 17193-10-12

תקציר

העותר, מר זוהיר פרח, ביקש מבית המשפט להורות למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (המשיב) להמליץ לו להחכיר לו חלקת קרקע באזור התעשייה נצרת. לחילופין, ביקש להחזיר את הסכומים ששילם עבור פיתוח מגרש באיכסאל. המשיב הסכים להמליץ להקצות לעותר מגרש באיכסל, אך הצעה זו הותנתה בכך שהעותר ישלם הוצאות פיתוח. העותר שילם רק חלק מההוצאות וביקש לשנות את החלקה באיכסאל לחלקה בנצרת. לאחר מספר התראות על הוצאות שלא שולמו, ביטל המשיב את הקצאת החלקה באיכסאל בשנת 2005. העותר לא המציא את הטפסים הנדרשים לקבלת החזר כספי והמשיך להתכתב עם המשיב בנוגע להקצאת מגרש בנצרת לשנים הקרובות. המשיב הודיע לעותר באופן עקבי כי אין מגרשים זמינים בנצרת וכי כל בקשה תצטרך להיבחן מחדש. לבסוף הגיש העותר עתירה בשנת 2012, בה ביקש מבית המשפט להורות למשיב להקצות לו חלקה בנצרת, תוך שימוש בסכומים ששולמו עבור אכסאל, או להשיב את הסכומים האמורים. בית המשפט קבע כי יש לדחות את העתירה. היא לא מצאה עילה להתערב בהחלטתו של המשיב שלא לקשור בין החלקה באיכסאל – שהקצאתה בוטלה – לבין הקצאת מגרש בנצרת. העותר לא סיפק הצדקה מספקת לטענותיו ולא מיצה את כל הערוצים המנהליים לבקשת חלקה בנצרת. כמו כן, חל שיהוי ניכר ובלתי מוצדק בהגשת העתירה. לבסוף, ציין בית המשפט כי המשיב מוכן להשיב את כספי העותר וכי הסעד החלופי עשוי להיות מחוץ לסמכותו של בית המשפט. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.