ת"א 8804-08-11

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת המשיב על הסף ומורה לו לשלם למבקשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. השופטת, שושנה אלמגור, קובעת כי טענות המשיב כנגד קיומו של חובו לבנק אינן תקפות משום שהיו צריכות לעלות בתביעה קודמת או בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו בשנת 2005. עוד נקבע בפסק הדין כי המשיב מנוע מלערער על תוקפו של החוב, שכן ניתנה לו הזדמנות לעשות כן בעבר אך בחר שלא לעשות כן. כמו כן, מקבל השופט את טענת המבקשים כי המשיב התמהמה בהעלאת טענותיו בדבר תוקפו של שטר משכנתא וההליכים לפירוק השותפות בבית מגוריו. לפיכך, גם טענות אלה נדחות על הסף. ההחלטה מבוססת על עקרון סופיות פסקי הדין ומניעת התדיינות חוזרת ונשנית בנושאים מוסדרים, כפי שהותוו בפסיקה הישראלית. השופטת מדגישה כי טענות המשיב חסרות שחר וכי שיהוי בהעלייתן מהווה שימוש פסול בהליכים משפטיים ומפר את הציפייה הלגיטימית של המבקשים שלא להיתבע.