סע"ש 35393-02-19

תקציר

התובעת, עובדת של חברת שירותי ניקיון, תבעה את שופרסל בטענה כי החברה היא מעסיקה משותפת שלה, או לחילופין, כי שופרסל אחראית למעשיה של חברת הניקיון כמקבלת שירותיה. חברת הניקיון הוציאה שירותי ניקיון למיקור חוץ לשופרסל והציבה את התובע בסניף שלהם כמנקה. התובעת טענה כי שופרסל נתנה לה הוראות, פיקחה על עבודתה ופיקחה על שעות עבודתה, ולכן יש לראות בה מעסיקה משותפת יחד עם חברת הניקיון. כמו כן, התובעת טענה כי שופרסל אחראית לכך שחברת הניקיון לא שילמה את חובותיה, כמקבלת שירות, לפי חוק הגברת האכיפה של התשלום לעובדים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. שוכנעה כי שופרסל אינה מעסיקה משותפת של התובעת, שכן חברת הניקיון שכרה את שירותיה של התובעת, קבעה את תנאי עבודתה ושילמה את שכרה. תפקידה של שופרסל הוגבל להנחיות ופיקוח מזדמנים כדי לוודא שהעבודה מבוצעת באופן משביע רצון, דבר שאינו מהווה יחסי עבודה משותפים. בנוסף, בית המשפט קבע כי שופרסל אינה אחראית לפי החוק לאכיפה מוגברת. התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהודיעה לשופרסל על הפרת זכויות כלשהי מצד חברת הניקיון, כנדרש בחוק. כמו כן, שופרסל ערכה ביקורות תקופתיות על נוהלי השכר של חברת הניקיון והפעילה מנגנון המאפשר לעובדים לדווח על הפרות. עוד ציין בית המשפט כי טענת התובעת לאי תשלום זכויות על ידי חברת הניקיון לא הוכחה. לפיכך, החליטה השופטת לדחות את תביעת התובעת נגד שופרסל במלואה, והורתה לתובעת לשאת בהוצאותיה של שופרסל, בסך 5,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.