עמ"מ 4540/21

תקציר

עמדת המשיב היא כי יש לדחות את הערר שכן צו המעצר הוצא כדין על סמך מידע מהימן וסודי המלמד על מסוכנותו הממשית והוודאית של המערער לביטחון המדינה ולשלום הציבור. המשיב אינו מסכים עם הגדרתו של המערער את הסיכון כהיסטורי ולא עתידי, ומתנגד לשחרורו של המערער לבדיקה מקצועית, בטענה כי מעצר מינהלי הוא כיום האפשרות המתאימה היחידה. השופט, לאחר שעיין בחומרי התיק, לרבות מידע חסוי, ושמע את טענות הצדדים, מסכים עם המשיב. השופט מציין כי אמנם על המערער לעבור הערכה מקצועית בתחום בריאות הנפש, אך אין זה תנאי מוקדם למעצר. הראיות, לרבות פוסטים בפייסבוק וחקירות, מצביעות בבירור על מסוכנותו של המערער, ומצבו הנפשי, על אף היותו מדאיג, אינו מקנה לו "חסינות" מפני מעצר מנהלי. השופט מדגיש כי אמירותיו וראיותיו הנגישות של המערער, לרבות יכולתו להגיע לנשק, מלמדות על איום עתידי משמעותי המצדיק מעצר לשם הגנה על שלום הציבור. בנוסף, דוחה השופטת את טענות המערער בדבר ייחוס כוונות אובדניות, מידתיות המעצר וחוסר הראויות שבמעצרו בשל דעותיו הלאומניות, שאינן נופלות לגדר חופש הביטוי. השופט גם מסכים עם המשיב כי חקירת 2016 אינה קשורה למעצר הנוכחי ואינה משפיעה על תוקפה של התשתית העובדתית לה. אשר על כן, הערעור נדחה, וצו המעצר עומד בעינו, אם כי המשיב מונחה לאפשר למערער הערכה נפשית בהקדם האפשרי.