עת"מ 32319-08-10

תקציר

העותרת והמשיבה השתתפו שתיהן במכרז על הזכות למתן שירותים למועצה המקומית שוהם. המשיבה נבחרה כזוכה, אך העותרת טענה כי המשיב סילף עובדות בהצעתו. לגופו של עניין, טענה העותרת כי המשיבה טענה כי ברשותה כלי רכב העומדים בדרישות המכרז, בעוד שבפועל לא עשתה זאת. המשיב טען, כי לעותרת לא היה מעמד לטעון טענה זו, שכן היא נוגעת לשלב החוזי של ההליך, ורק המועצה יכולה להעלות סוגיה זו. עם זאת, בית המשפט מצא כי הצגת העובדות בשלב המכרז הייתה מטעה ושגויה, דבר המצדיק את ביטול זכייתה של המשיב. בנוסף, טענה העותרת כי מחירי ההצעה של המשיבה נמוכים באופן בלתי סביר, דבר המצביע על כך שלא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. בית המשפט מצא כי המחירים אמנם היו נמוכים מהאומדן, אך הם לא היו נמוכים עד כדי העלאת חששות כבדים לגבי יכולתה של המשיבה לספק את השירותים. כן צוין הפער המהותי בין מחיר ההצעה לאומדן, אך בית המשפט הגיע למסקנה כי לא ניתן לומר כי החלטת המועצה לקבל את הצעתו של המשיב הייתה בלתי סבירה. עוד נטען בעתירה, כי המשיבה נעזרת בחברה שכנה לצורך מתן השירותים. בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו וראה בה עניין לשלב החוזי של ההליך. בסופו של דבר התקבלה העתירה, והחלטת המועצה להעניק את החוזה למשיב בוטלה. המועצה נדרשה לשקול מחדש את ההצעות, והמשיבה נדרשה לשלם לעותרת שכר טרחת עורך דין.