ת"א 1550/08

תקציר

בית המשפט קבע כי העירייה פרסמה מידע מכפיש על התובעים, בעלי אולם כינור דוד. העירייה טענה כי קיבלה תלונות על יציבות האולם, מה שהוביל אותה לשלוח מכתבים לתובעים האוסרים על קיום אירועים נוספים במקום. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לתלונות אלה וקבע כי הפרסומים אינם נכונים. העירייה נמנעה מבירור כלשהו של התלונות לכאורה והתעלמה מראיות שסתרו את טענותיה. השופטת קבעה כי הפרסומים השפילו את התובעים ופגעו בעסקיהם, וכי גם חובת הפרסום התקיימה, שכן המכתבים נשלחו למספר גורמים. ניסיונות העירייה לטעון להגנה משפטית לפי סעיפים 13(9) ו-15(8) לחוק איסור לשון הרע נדחו. לעומת זאת, במקומון שפרסם כתבות המבוססות על מכתבי העירייה נמצאה הגנה תקפה מכוח הוראת האמת בפרסום (סעיף 14 לחוק). בית המשפט קבע כי פרסומי העיתון היוו פרשנות סבירה למכתבי העירייה וכי הכתבות עסקו בנושא שיש בו עניין לציבור, והוא בטיחות הבנייה בישראל לאחר אסון מזעזע. העיתון זכה לשבחים על פרסום כתבות המשך שהדגישו כי האולם בטוח לאירועים. לפיכך התקבלה התביעה נגד העירייה, ואילו התביעה נגד המקומון נדחתה. העירייה חויבה לשלם לתובעים 25,000 ₪ בחלק הראשון של ההליך, כאשר התובעים שילמו סכום זהה לעיתון. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 5.2.2012.