עת"מ 1193/09

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין העותרים למשיבים באשר לחוקיות מתן טופס אכלוס לבית שנבנה לכאורה בניגוד להיתר בניה. העותרים טענו כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה (המשיבה מס' 1) אינה צריכה להנפיק טופס אכלוס למשיב מס' 2 שביתו הוקם מול מגורי העותרים, שכן לא התקיימו התנאים בתכנית המתאר. התנאים כללו ביצוע תשתיות נדרשות, סלילת כביש חדש והסטת עמוד חשמל, לצד התנגדויות נוספות הקשורות לעמידת המבנה בהיתר הבנייה ובתוכנית המתאר. בית המשפט קבע כי טענות העותרים חסרות שחר, מה גם שהיתר הבנייה לא בוטל והוועדה לא הייתה מחויבת לבחון את חוקיות ההיתר. יתר על כן, חלק מההתנגדויות, לרבות אלה הנוגעות לשטח המבנה ולשימור עצים, לא הועלו במהלך הערר על מתן היתר הבנייה ולכן לא היו קבילות. ההחלטה חייבה את העותרים להגיש דו"ח מעודכן של המומחה מטעמם, בצירוף הסבר, בתוך 30 יום, לביסוס טענתם לאי התאמות בנוגע לעמידת המבנה בהיתר ובתכנית המתאר. בית המשפט הבהיר כי תפקידה של הוועדה מוגבל לבחינת התאמת המבנה להיתר, ואין צורך לבחון את תוקפו של ההיתר. עתירה מנהלית זו, אפוא, לא יכלה לשמש ערעור על חוקיותו של היתר הבנייה, מה גם שעמדו בפני העותרים אפיקים משפטיים אחרים לשם כך.