ת"פ 16830-09-15

תקציר

הנאשמת הואשמה בתקיפת שכניה ושוטרים, וכן באיומים בעקבות אירוע שהתרחש ביום 12.8.2014. השכנים טענו כי הנאשם השליך עליהם אגרטל, היכה אחד מהם ברסיסים ואף שפך עליהם מים. שוטרים שהגיעו למקום עצרו את הנאשמת לאחר שהתנגדה לעיכוב. השופט מצא את הנאשמת אשמה בתקיפה פשוטה של שכניה, ובסעיף אחד של איומים, בהתבסס על דברים שאמרה להם בעת תקרית האגרטל. השופטת קבעה כי מעשיה של הנאשמת מהווים עבירה פלילית, וטענתה כי האגרטל לא הושלך לעבר השכנים אינה אמינה. עם זאת, השופט זיכה אותה מאשמת תקיפה בגין שפיכת מים, שכן הדבר לא הוכח. באשר לאישומים של תקיפת שוטרים, קבע השופט כי מעצרה של הנאשמת היה בלתי חוקי משום שלשוטרים לא הייתה סמכות לעכב אותה, ולכן התנגדותה הייתה חוקית. השופט זיכה אותה מהאישומים הללו. באישום של איום על שוטר פסק השופט לטובת הנאשם, וקבע כי האיום היה טריוויאלי בנסיבות העניין. האיום, שהושמע בעת שהנאשמת הייתה במעצר שלא כדין, לא היה חמור, ומצבה הנפשי באותה עת הפחית מאחריותה. השופט הדגיש כי השכנים סבלו מאוד מהתנהגותו של הנאשם, ותיאר אותה כמצב טרגי. התנהגותה של הנאשמת, על אף היותה פלילית, נמצאה כתוצאה מבעיותיה הנפשיות. השופטת ציינה כי סוגיות אלה באו לידי ביטוי במהלך המשפט והעלו שאלות לגבי כשירותה, אך כיבדה את החלטת הנאשם שלא לפנות להגנה פסיכיאטרית.