רע"א 9983/06

תקציר

במקרה שלפנינו, שלוש בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב נחשבו כאילו ניתנה רשות, שעניינן תביעות כספיות נגד דירקטורים בחברת פויכטוונגר השקעות (1984) בע"מ, בפיקוח נאמן בהסדר נושים. בית המשפט המחוזי החליט כי התביעות צריכות להידון בבית המשפט לחדלות פירעון לפי סעיף 374 לפקודת החברות, למרות שהחברה לא הייתה בהליכי פירוק אלא בשיקום והבראה. הוראה פרוצדורלית זו מאפשרת הטלת אחריות אישית על נושאי משרה בחברה באמצעות הליך משפטי מהיר ויעיל. בית המשפט הדגיש כי סעיף 374, המשמש בדרך כלל בפירוק, ניתן ליישום מקביל בתרחישי שיקום כדי למנוע תמריצים בלתי הולמים לדירקטורים להימנע מאחריות על ידי פנייה להסדר נושים בלבד. טענות שהועלו נגד עירוב חברת הביטוח כלל לפי סעיף 374 נדחו בטרם עת, שכן היה צריך לערער עליהן קודם לכן. ערכאת הערעור נזהרה בקביעת קביעות עובדתיות בשלב ראשוני זה, והחליטה לאפשר לדירקטורים להגיש תצהיר מתוקן שיכלול את טענותיהם העובדתיות. כמו כן, סוגיות הנוגעות לתחולת פוליסת הביטוח של כלל היו צריכות להיבחן מחדש לאחר שניתנה לצדדים המעורבים הזדמנות הוגנת לטעון את עמדתם. הערעור הוביל לקבלה חלקית, כאשר בית המשפט קרא לתצהירים מתוקנים ודחה החלטות חלוטות בהיבטים פרוצדורליים מסוימים להליכים עתידיים, תוך שהוא שב ומדגיש את חוסר ההתאמה של המסגרת החקיקתית הנוכחית ואת הצורך בבירור חקיקתי בעניינים פרוצדורליים אלה בתיקי חדלות פירעון.