ת"א 16791-11-17

תקציר

המחלוקת בין חלל העבודה לאייפקס נסובה סביב הסכם מסחרי שהופר. אייפקס תבעה את חלל עבודה על אי עמידה בהתחייבויותיה על פי ההסכם וכן על כך שגרמה להם במרמה לחתום על ערבות אישית לצ'קים שסיפקו במסגרת ההסכם. בית המשפט מצא כי חתימותיה של אייפקס על הצ'קים הושגו במרמה, מה שהוביל להפרת חוזה. הטעיה זו, יחד עם המשך הפרתה של חלל העבודה גם לאחר דרישות לתיקון, הצדיקו את ביטול ההסכם על ידי אייפקס. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת חלל העבודה כי אייפקס חייבת להם פיצויים בגין הפרת החוזה, ובמקום זאת קבע כי אייפקס חייבת 144,788 שקל כפיקדון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. אייפקס זכאית גם להחזר הצ'קים שהעמידה. עם זאת, בית המשפט לא קיבל חלק מהתביעות הנוספות של אייפקס להוצאות, לרבות שכר טרחת אדריכל ועלויות אחסנה, בשל היעדר הוכחות מספיקות. בית המשפט דחה גם את תביעתה של אייפקס לפיצויים בגין עוגמת נפש, שכן מדובר בחוזה מסחרי בו מעורבת חברה בע"מ. בנוסף, בית המשפט מצא כי חלל עבודה לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם, לרבות אי סיוע בקבלת היתרים ואישורים כמובטח. הראיות הראו כי לא ניתן היה לקבל החלטות כאשר איש הקשר העיקרי, יעקב, היה בחו"ל, מה שהוביל לעיכובים. חלל עבודה גם לא הביאה ראיה לכך שהיה ברשותה האישור הדרוש מעתידים להשכיר את המקום לאייפקס למטרה המוסכמת. לסיכום, בית המשפט הורה לעבודה וליעקב, ביחד ולחוד, לשלם לאייפקס 144,788 שקל בתוספת ריבית, ולהחזיר את השיקים בתוך 30 יום. הם גם חויבו לשלם את שכר טרחתה של אייפקס. בינתיים נדחו תביעת השטר של חלל עבודה ותביעות נוספות.