רע"א 71206-07-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **נושא הדיון:** בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטות המפקח על רישום המקרקעין. המבקש, דייר בבית משותף, טען כנגד חיובו בדמי אחזקה של הבניין, ונגדו התנהלו שני הליכים בפני המפקח. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** בית המשפט העליון (השופט יחיאל כשר) חזר על הכלל המצמצם במתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". רשות כזו תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. בפסק הדין נקבע כי הבקשה הנוכחית אינה עומדת באמת מידה זו. 2. **דיון בערעור על פסקי דין חלוטים:** בית המשפט המחוזי (וכעת בית המשפט העליון) קבע כי ערעור על פסק דין שהפך חלוט, כגון פסק הדין בהליך הראשון, אינו יכול להתקבל. העובדה שהערעור המקורי נמחק בשל אי תשלום אגרה ואי הפקדת עירבון, מונעת דיון חוזר בטענות שכבר היו יכולות להיות נדונות. המבקש מנוע מלטעון כי לא יכול היה להגיש ערעור בזמן, שכן הוא עצמו פעל להגשתו אך לא עמד בתנאים הדיוניים. 3. **החלטות דיוניות ושיקול דעת הערכאה הדיונית:** בקשר לטענה כי התביעה לא הוגשה על ידי הגורם המוסמך (נציגות הבית המשותף), בית המשפט אישר כי מדובר בהחלטה דיונית של המפקח. נקבע כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, המוקנה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, במיוחד כאשר מדובר בתיקון כתב תביעה במקום מחיקתו. הדבר מקדם יעילות דיונית. 4. **פסלות שופט (שופט – מקרה זה מפקח):** בית המשפט הבהיר כי טענה בדבר קשר אישי או עניין אישי של גורם שיפוטי (במקרה זה, המפקח) עם אחד הצדדים, יש להעלות במסגרת הליך מתאים, כגון ערעור על החלטת דחיית בקשת הפסלות עצמה, ולא במסגרת בקשת רשות ערעור כללית. בית המשפט אף הוסיף וקבע כי טענת הפסלות שהועלתה בפניו חסרת בסיס, שכן העובדה שערכאה שיפוטית פוסקת לטובת צד מסוים בהליכים שונים, אינה מעידה כשלעצמה על קשר פסול. 5. **הוצאות משפט:** בית המשפט חזר על הכלל לפיו התערבות בהחלטות בנוגע להוצאות משפט תיעשה במשורה, וביתר שאת ב"גלגול שלישי". נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להטיל הוצאות על המבקש, במיוחד לאור "לשונו המשתלחת" כלפי המפקח והנציגות. **חידושים משפטיים או נקודות הדגשה:** * **הדגשת הצורך בהבנת ה"גלגול" של ההליך:** פסק הדין מדגיש באופן ברור את המגבלות המחמירות על דיון בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדבר מהווה חיזוק לעיקרון סופיות הדיון. * **אכיפת כללי דיון בסיסיים:** בית המשפט מדגיש כי אי תשלום אגרה והפקדת עירבון מהווים מכשול מהותי להגשת ערעור, וכי החובה לשלם אגרה היא אישית ואינה תלויה בזהות הצדדים. המבקש נדרש "להלין על עצמו" בשל אי עמידה בתנאים אלו. * **הבחנה בין דחיית תביעה על הסף לתיקון כתב תביעה:** פסק הדין מאשר כי החלטת המפקח לא למחוק את התביעה על הסף אלא להורות על תיקון כתב התביעה, מהווה החלטה דיונית המקדמת יעילות, בניגוד למחיקת התביעה. זוהי גישה פרגמטית המעדיפה את המשך הדיון על פני סיום הפרוצדורה בשלב מוקדם. * **הכרה בהתנהלות מנהלית תקינה של חברת ניהול:** אף על פי שהמבקש טען לחוסר סמכותה של חברת הניהול לפעול בשם הנציגות, המפקח (ובעקבותיו הערכאות) קיבל את עמדת המשיבה, תוך שהוא מוודא כי המשיבה פועלת בשם הנציגות, ואף הורה על תיקון פורמלי של כתב התביעה. * **הפרדה בין הליכים:** בית המשפט העליון מבהיר כי טענות בדבר פסלות גורם שיפוטי יש להעלות בהליך נפרד ומיועד לכך, ולא כחלק מטענות אחרות בבקשת רשות ערעור. * **הערה בנוגע ללשון המבקש:** השופט כשר מסיים את פסק הדין בהתייחסות ל"לשונו המשתלחת" של המבקש, מה שמצביע על גישה התומכת בשמירה על כבוד ההליך השיפוטי, ואף עשוי להשפיע על החלטות עתידיות בנוגע להוצאות. **סיכום:** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום מחמיר של הכללים הנוגעים לרשות ערעור ב"גלגול שלישי", וכן להחלטות דיוניות. בית המשפט העליון לא מצא כל עילה להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות, שכן המבקש נכשל בהצגת טענות המצדיקות התערבות, וכן נכשל בעמידה בתנאים דיוניים בסיסיים. הדבר מדגיש את החשיבות של שמירה על כללי פרוצדורה, כבוד הדדי בין בעלי הדין ובין בעלי הדין לערכאות, ואת מטרת הדיון המשפטי – הכרעה לגופו של עניין ולא כהזדמנות לחזור על טענות שכבר נדחו או שלא קוימו לגביהן הליכים כנדרש.