רע"א 1139/99

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון התמקד במחלוקת בין מושב כפר מחולה, לבין עמותת בית שאן חרוד בנוגע לזכותו של חבר פורש לתבוע בחזרה את השקעתו בהון העמותה. המחלוקת נגעה לפרשנות סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות, המתיר לאגודות לפתור סכסוכים באמצעות בוררות, וסעיף 122 לתקנון האגודה, המחייב בוררות בסכסוכים על פרשנות חוקי עזר. בית המשפט המחוזי פסק בעבר לטובת הבוררות, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. פסק הדין הבחין בין סכסוכים "פנימיים" ל"חוקתיים", כאשר סכסוכים חוקתיים כוללים כאלה המטילים ספק בחוקיות פעולות האגודה או תקנון ההתאחדות, שאינם ניתנים לבוררות. המחלוקת המדוברת הוגדרה חוקתית משום שהיא כרוכה בפרשנות חוקיות תקנון העמותה, סוגיה מורכבת בעלת משמעות ציבורית ומשפטית רחבה, המחייבת הכרעה של בית המשפט ולא בוררות. החלטה זו מיישרת קו עם סעיף 52(1) לדיני בוררות כלליים, ומבטיחה כי רק סכסוכים שאינם נוגעים לתוקפם של חוקים או מעוררים שאלות משפטיות משמעותיות יעברו לבוררות. הערעור התקבל, וההליכים יימשכו בבית המשפט, כאשר האגודה תחויב לשלם את הוצאות המערער.