ע"א 2791/04

תקציר

המערער, שנפגע בתקרית החלקה על הקרח במתקן של המשיב במטולה, ערער על החלטת בית משפט השלום בקריות לדחות את תביעתו לפיצויים. המערערת, מחליקה מתחילה על הקרח, טענה כי המשיב לא נקט אמצעי זהירות סבירים כדי להזהיר ולהדריך את המבקרים בדבר סכנות ההחלקה על הקרח ולא פיקח כראוי על הפעילות. המשיב טען, כי רשלנות המערער גרמה לתאונה, ואין להטיל אחריות על מתקני ספורט בגין כל נפילה שתתרחש. ערכאת הערעור קיבלה את עמדת המערערת כי המשיבה הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית שלה וכי רשלנות המערערת לא הייתה הגורם היחיד לתאונה. נפסק כי המשיב, שיצר מצב מסוכן, לא נקט בכל האמצעים הסבירים הדרושים למיתון הסכנה. בית המשפט ציטט פסקי דין קודמים שקבעו כי הצד האשם אינו נושא באחריות הבלעדית אם נקט אמצעי זהירות סבירים. במקרה דנן, המשיב לא הזהיר די הצורך מבקרים שאינם יודעים לקרוא עברית, לרבות המערער. יתר על כן, המשיב לא פיקח כראוי על הפעילות, במיוחד בהתחשב בסכנה הכרוכה בהחלקה על הקרח. בית המשפט הגיע למסקנה כי המשיב אחראי לתאונה, אך רשלנותו של המערער עצמו תרמה תרומה משמעותית לאירוע וצמצמה את תביעתו ב-50%. כתוצאה מכך, הערעור התקבל, פסק הדין המקורי בוטל, והתיק הוחזר לבית משפט השלום לקביעת גובה הנזקים, כאשר המשיב שילם למערער שכר טרחה.