ת"א 39931-10-18

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע בגין איחור במסירת דירה שרכשו מהנתבע. הדיון התמקד במספר גורמים מרכזיים: ראשית, נדון מועד מסירת הדירה, כאשר הנתבעת טענה כי הציעה את הדירה לתובע בדצמבר 2015, ואילו התובעת טענה כי רק באוקטובר 2016 הדירה הייתה כשירה למסירה בשל ליקויים שונים. בית המשפט הסכים עם התובעת וקבע את מועד המסירה באוקטובר 2016. שנית, הנתבעים טענו כי עומדת להם הזכות לעכב את המסירה בשל איחור בתשלומים של התובעת. עם זאת, בית המשפט מצא כי תשלומי התובעת לא איחרו באופן משמעותי וכי הנתבע עיכב שלא כדין תשלומים המגיעים לתובע, ועל כן טענת הנתבע אינה תקפה. שלישית, הנתבעים טענו כי הם זכאים לעיכוב בשל מבצע "צוק איתן", אך בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס טענה זו. לבסוף, נבחן סכום הפיצוי שהתובע היה זכאי לקבל. בית המשפט פסק לטובת טענת התובעים כי דמי השכירות הראויים לדירה עומדים על 5,150 ₪ לחודש וכי עליהם לקבל פיצוי על בסיס סכום זה. עם זאת, מאחר שהתובעת לא הביאה חוות דעת שמאי, הפחית בית המשפט את דמי השכירות ששימשו לחישוב ל-3,500 ₪ לחודש. בנוסף, נפסקו לתובעים 3,783 ₪ בגין גביית ריבית שלא כדין על ידי הנתבעת, אך תביעתם לזיכויים בגין פריטים שלא נמסרו נדחתה. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 64,012 ₪, בצירוף ריבית, אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,110 ₪.