רע"פ 4855/18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו הריסה מנהלי למבנה בירושלים. הצו הוצא בנובמבר 2016 ובעל הבניין ביקש ביטול באוקטובר 2017, אך בקשתו נדחתה. הבעלים ערער על דחייה זו פעמיים, תחילה בינואר 2018 ולאחר מכן באפריל 2018, שניהם לא צלחו. הסוגיה המרכזית במקרה זה נסובה סביב חובת קיום דיון במעמד הצדדים, שלטענת המבקש היה צריך להתקיים לפני החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי חובה זו חלה רק על בקשות לביטול או עיכוב של צווי הריסה, ולא על בקשות להארכה, ולכן בית המשפט לעניינים מקומיים לא טעה. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי הבקשה לא עמדה במספר דרישות פרוצדורליות וכי הטענות שהוצגו אינן מצדיקות עיכוב נוסף של צו ההריסה, במיוחד בהתחשב בהארכות הרבות שכבר ניתנו לבעל הבניין. בסופו של דבר, דחתה השופטת את בקשת רשות הערעור, תוך שהיא מדגישה כי מקרה זה אינו מצדיק יחס חריג וכי לא נגרם למבקש עיוות דין. החלטה זו התקבלה בשל היעדר התקדמות משמעותית בהליכי התכנון והזמן המשמעותי שכבר ניתן למבקש להיערך להריסה.