פש"ר 46195-07-18

תקציר

בית המשפט סירב לפרוע חוב מזונות של חייב, וקבע כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק פטור. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, החייב לא שילם מזונות במשך 17 שנים, דבר המלמד על חוסר תום לב, גם בתקופות בהן היה מועסק ולפני שהוכרז כנכה. יתר על כן, החייב לא עשה כל ניסיון משמעותי לפרוע את החוב או אפילו למלא את חובו באופן חלקי. נסיבות צבירת החוב, לרבות השימוש בסמים של החייב ומעורבותו בפשיעה, לא הצדיקו אי תשלום, ואף לא ניסה להפחית את סכום המזונות באמצעים משפטיים. במקום זאת, הסתמך החייב על תמיכת המדינה בילדיו, וכך נוצר מצב בו התחמק מאחריותו ההורית. בנוסף, קביעתו האחרונה של החייב על נבצרותו, גילו הצעיר יחסית (50) וקבלת הקצבאות הנוכחית שיחקו כולם תפקיד בהחלטה. בית המשפט הדגיש כי פטור החייב מחובת המזונות שלו בנסיבות אלה יעביר מסר שגוי, ויעודד חייבים להתחמק מחובתם במזונות. פסק הדין גם הדגיש את החשיבות של חייבים העושים מאמצים לפרוע חובות מזונות, והדגיש כי חובות כאלה בדרך כלל אינם ניתנים להפטר.